בהשראת המאמר המעולה Begin with Trust באותה תקופה, חברת Uber הייתה סטארט-אפ ייחודי ומצליח להפליא, אך נראה כי הצלחתו באה על חשבון של הגינות בסיסית. בתחילת 2017 למשל, כאשר נהגי המוניות פתחו בשביתה בעיר ניו יורק במחאה על איסור הכניסה של הנשיא טראמפ, נראה כי אובר השתמשה בטקטיקות בכדי להרוויח מהמצב – מהלך שהביא למהומה רחבה וקמפיין deleteUber#. חודש לאחר מכן, זמן לא רב לפני הפגישה, מהנדסת אובר בשם סוזן פאולר כתבה בלוג אמיץ על חוויותיה לגבי הטרדה ואפליה בחברה, שגרמו לזעם רב יותר. האשמות נוספות שקיבלה החברה בתקופה זו חיזקו את המוניטין של אובר כחברה בעלת "דם קר" שתעשה

מחקר עומק שביצע ארגון CMX בשנת 2016, ומאוד רלוונטי גם היום, בחן את המניעים העסקיים ואת שיטות העבודה המומלצות לתפעול קהילות מותג דיגיטליות. מבין כ-400 מנהלי שיווק וקהילה שהשתתפו במחקר, שני שליש ניהלו קהילת מותג בפועל, ושליש שקלו לבנות כזו, אבל עדיין לא השיקו אחת. משתתפי המחקר הגיעו הן מארגוני B2B והן B2C, ונעו בגודל בין פחות ממאה ליותר מ-50,000 עובדים במשרה מלאה. המותגים מאמינים שהקהילה תשפיע על פעולות הליבה של הארגון 86% מכלל מגיבי הסקר מאמינים כי קיום קהילת מותג ישפיע לטובה על פעולות הליבה, בעוד 85% מאמינים כי היא תשפר את מסע הלקוח ותגדיל את האמון במותג. המותגים

משתף איתכם מספר מקורות תוכן טובים של קולגות שאני עוקב אחריהם (מהארץ והעולם) וממליץ לכם לעקוב גם כן, בתחום של ניהול קהילות. בלוגים בארץ לניהול קהילות – הבלוג Social Fairy הבלוג של הדר ביסמוט הבלוג Urban Bubble הבלוג של בר אומנסקי בלוגים בעולם (ארה"ב בעיקר) לניהול קהילות – הבלוג של CMX הבלוג של FeverBee הבלוג של Community Roundtable הבלוג של Vanilla Forums הבלוג של Open Social פודקאסטים על ניהול קהילות – Communicast (בעברית)C2C Podcast (באנגלית)Masters Of Community (באנגלית) קבוצות פייסבוק מומלצות עבור מנהלי קהילה – Community Forward Community Leadership Israel קורסים מובילים בנושא ניהול קהילות – הקורס של Elevation Academy

מתוך מאמר מעולה שקראתי בנושא – Creating a Community Commitment Curve אחת השאלות הנפוצות ביותר שמנהלי קהילה שואלים היא: "כיצד אוכל להגדיל את המעורבות של חברי הקהילה שלי?". אף שזו אחת השאלות הנפוצות, האמת היא שלרוב זו לא השאלה הנכונה שצריכה להישאל. הסיבה לכך היא שאין דרך אחת להניע את חברי הקהילה. לעתים קרובות, השואלים את השאלה רוצים טיפים מהירים (קיצורי דרך) ורעיונות אקראיים. אבל רעיונות אקראיים הם בדיוק כאלה: אקראיים. הקהילה שלכם אינה רק מקום אקראי וכללי עבור החברים בה בשביל להתכנס, זה מקום שבו אנשים מתכנסים כדי לחלוק מטרה או זהות משותפים. ולכן, כל מעורבות צריכה לשרת את

מרבית הקהילות הדיגיטליות (לפחות אלה שאני מכיר בארץ), מבוססות בעיקרן על פייסבוק.זה נכון שהן נתמכות ע"י פלטפורמות נוספות, אך הגרעין היא קבוצת הפייסבוק, ומשם הטראפיק זורם לשאר הערוצים של הקהילה – אינסטגרם, ניוזלטר, ערוץ יוטיוב, לינקדאין (לעיתים), וואטסאפ, טלגרם וכו', כמו שהרחבתי בעבר בפוסט הזה. בעולם (לעומת הארץ), לא תמיד נהוג שקבוצת הפייסבוק מהווה את הבסיס לקהילה, בייחוד אם העסק שלכם הוא גלובלי.בתרשים הבא תוכלו לראות את הפלטפורמות לניהול קהילה הנפוצות ביותר, מתוך סקר שעשו CMX – ארגון המקדם את תחום הקהילות בעולם. מצרף קישורים לפלטפורמות המצויינות בתרשים הנ"ל (ונוספות): Slack (מתאימה מאוד עבור קהילה פנים ארגונית)DiscourseKhorosHigher LogicMobilizeVanilla ForumsChimu תוכלו

אחד הנושאים הכי פחות מדוברים לטעמי בתחום של ניהול קהילות (אחרי נושא השחיקה), הוא המדידה.איך אנחנו מודדים את הקהילה שלנו? ע"פ אילו מדדים? איך אנחנו יודעים שאנחנו בדרך הנכונה? המודל שאני נעזר בו למדידת הערך החברתי ו/או העסקי של הקהילה, הוא מודל ה-SPACE שפיתחו CMX, עליו תוכלו לקרוא עוד בלינק הזה. ע"פ המודל, כל הקהילות יכולות להפיק את הערך החברתי/עסקי שלהן באחד מהאיזורים הבאים: Customer Support/Successהמשתמשים עונים על שאלות ופותרים בעיות אחד של השני בכדי להיות מוצלחים יותר.זהו אזור של קהילה שרובכם בוודאי מכירים. זה יכול להיות בצורה של פורום תמיכה בו אנשים מעלים שאלות והקהילה עונה להם.זו יכולה להיות

יחד עם הנגיף, הקורונה הביאה איתה גם הרבה מאוד שאלות ואי וודאות.הקהילות נמצאות עכשיו בסוג של "מבחן", מאחר ומטרת מנהלי הקהילה כרגע היא להעביר את מרבית המשאבים העומדים לרשותם כדי להעניק תמיכה לצרכים הנוכחיים של חברי הקהילה שלהם עקב הקורונה.בין אם זה בעלי עסקים אשר מצאו את עצמם מחוסרי עבודה, שכירים שיצאו לחל"ת או אנשים שלחוצים לדעת מה עושים עם הכסף שלהם המושקע בשוק ההון – האם למכור? האם לקנות? ? זה הזמן שלנו, מנהלי הקהילה להיות שם עבורם, ולנסות לסייע להם עם האמצעים הקהילתיים העומדים לרשותנו, עד כמה שניתן. לשים את האינטרס האישי שלנו בצד, ולהיות שם עבורם. סולידריות

אחד הדברים שאני טוען מזה זמן מה, הוא שקהילה – זה עסק, ולנהל קהילה מאוד דומה לניהול עסק. אם נפרק כמה מן האלמנטים של עסק, עם אנלוגיה לקהילה – לעסק יש חזון – לקהילה יש חזון.לעסק יש משימה – לקהילה יש משימה.לעסק יש תכנית עסקית אסטרטגית – לקהילה יש תכנית קהילתית אסטרטגית (קנבס קהילתי, 7Ps וכדומה).לעסק יש קהל יעד מוגדר – לקהילה יש קהל יעד מוגדר.לעסק יש לקוחות – לקהילה יש לקוחות (חברי הקהילה).לעסק יש צוות מוביל (גם צוות של אחד נחשב) – לקהילה יש צוות מוביל.לעסק יש שותפים (בחלק מהמקרים) ושת"פים – גם לקהילה יש שותפים ושת"פים.לעסק יש ערוצי

למי שעדיין לא יצא להתקל, כך נראה תרשים “מחזור החיים” של קהילה דיגיטלית טיפוסית.מנסיוני האישי בבניית קהילות, והיכרותי עם קהילות אחרות, אני יכול לומר בפה מלא שהתרשים הזה בהחלט מייצג את מה שקורה בשטח.ניתן לראות שאיפשהו שם בשלהי החודש ה-18 (בין שלב ה-Maturity ל-Saturation) מתחילה ירידה תלולה במספר החברים המצטרפים לקהילה (ציר ה-Y), ובמקביל גם ירידה בכמות האינגייג'מנט, ומנסיון אישי – גם ב"תחושה הקהילתית" הכוללת. מחזור החיים של קהילה דיגיטלית Feverbee.com שלב המיטוזה (Mitosis) במחזור החיים של קהילה אם יש לכם קהל פוטנציאלי גדול (או קהילה קיימת גדולה), אתם צריכים להחליף את תפקידכם מביצוע אופטימיזציה לאפשור תתי-קהילות דיגיטליות מרובות, קטנות

באחד הפוסטים הקודמים שלי דיברתי על חברות חד קרן ועל המיקוד ההולך וגובר שלהן בבניית קהילה סביב המותג שלהן. אנחנו רואים כיום כיצד אסטרטגיות שיווק מסורתיות נכשלות בעידן של חוסמי מודעות (ad blockers) ורווית-יתר של מותגים. במקביל, התחרות נעשית קשה יותר ועלות גיוס הלקוחות עולה כל הזמן. הכלכלה הדיגיטלית המודרנית דורשת גישה ייחודית לשיווק. זו הסיבה שרבות מהחברות המצליחות ביותר משקיעות בדברים שאינם מובילים ישירות ליותר מכירות, אלא הן מחזקות את המותג בטווח הארוך – הן מתמקדות בבניית קהילות סביב המוצר או השירות שלהן. אנחנו מתחילים להבין שלא משנה כמה טוב הוא הדבר שאנחנו מוכרים, בסופו של יום זהו רק