אחת הדרכים המעולות שנועדה להתניע קהילה חדשה ובכלל לעודד מעורבות של חברי הקהילה שלנו, היא באמצעות משהו שנקרא "תיאוריית השתולים".
בלוג פוסט מצויין שקראתי השייך לחלוצה בתחום הקהילות הדיגיטליות ליאורה גולומב, בו היא מספרת על התיאוריה הזו - בה אנחנו פונים בצורה יזומה לאנשים המקורבים אלינו או אותם אנשי המפתח שדיברתי עליהם באחד הפוסטים הקודמים שלי, אשר יכולים לעזור לנו להרים את המעורבות בקהילה באופן פיקטיבי, ולבקש את עזרתם עבור מטרה זו - בעצם להיות "השתולים" שלנו.
העקרון שעומד מאחוריי התיאוריה אומר:
אנשים עושים "לייק" רק אחרי שמישהו אחר כבר עשה "לייק".
אנשים מגיבים רק אחרי שמישהו אחר כבר הגיב.
אנשים עוקבים אחרי אנשים אחרים רק אם מישהו אחר כבר עוקב אחריהם.
אותם האנשים יקראו למשימה כשעולה פוסט חדש, יעלו פוסטים בצורה תדירה, יגיבו לאחרים ואחד לשני (לייקים/תגובות), יעודדו דיונים, יזמינו אנשים רלוונטיים להצטרף לקהילה וכדומה.
באופן כללי, אנחנו לרוב לא אוהבים להגיב/לפעול ראשונים.
וכאן בדיוק נכנס תפקידם של אותם השתולים, להיות הראשונים בכל הנ"ל ובכך להניע את האחרים להצטרף אליהם.
לינק לבלוג פוסט המדובר בלחיצה כאן
